עכשיו 14 דצמבר 2018, 05:16




פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ הודעה אחת ] 
נוסח מאת בן ציון תומר 
מחבר הודעה
מנהלת האתר
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: 19 פברואר 2007, 22:12
הודעות: 2089
מיקום: ישראל
הודעה נוסח מאת בן ציון תומר
השיר מורכב מארבעה בתים. בשלושת הבתים הראשונים ישנו מבנה לסירוגין של האב ושל הבן. כך מודגשת ההשואה בין עולם הבן ועולם האב. בבית הרביעי נוסף עוד דור. הדור השלישי – הבן של הדובר בשיר. שמוסיף לתהליך המובע בשיר – התרוקנות ממשמעות אמיתית ויציבות בחיים.
בתחילת כל הטורים (שורות) בשיר, פרט לשתי השורות האחרונות, יש דפוס קבוע של תחילת שורות.
אבי
אני
לצורה זו קוראים אנאפורה – חזרה הממקדת תשומת לב בתחילת השורות. אך בבית הרביעי מתרחש דבר .
האנפורה נשברת. ואמנם השורה האחרונה מכניסה יסוד נוסף
את בנו של הדובר. ואז יש שלושה דורות (האב, הבן והנכד) ושלושה זמנים (עבר (האבא), הווה (הבן) ועתיד (הנכד)).
חיי האב היו משמעותיים והוא הטביע חותמו – "מקדש מעט לו – אבן".
הבן מסמל דבר ארעי, אין לו דבר מוצק, אין לו מה להשאיר הלאה. "ומקדשי ברוח"
אם הוא (הבן) חסר משמעות בחייו – כמה הוא יהיה חסר משמעות במותו.
השיר נבנה על ניגודים (ראו בהמשך) אך מבנה השיר יוצר את השיא בבית השלישי שבו קיימת תקבולת כיאסטית (ניגודית) – תקבולת היא אמצעי שירי ידוע מהמקרא. והיא מדגישה את הניגוד במשמעות באמצעות המבנה.
אבי שתק ליבו הלם – לא מרבה בדיבור, אבל ליבו גדול.
אני הולם ליבו שותק – דובר אך חסר לב – לחייו אין ערך.
סמלים בשיר סמלי האבן והרוח הם מרכזיים בשיר. הדובר בוחר להציג את העולם שלו באמצעות הרוח שהוא סמל לארעיות, החלופיות, דבר קל, בלתי יציב. ואילו עולמו של האב מסומל ע"י האבן שהיא סמל למוצקות, יציבות, שקטה, נוכחת תמיד (אולי כמו מצבת זכרון). מבחינה זו בחר המשורר רק צד אחד של המשמעות בסמלים, דווקא את הפחות מקובל. אולי בכך הוא אומר שהוא בחר לומר שיחסו לעולם של אביו אף הוא אינו מקובל כל כך.
הסמלים מציגים ניגוד שהוא אחד מהאמצעים הבולטים בשיר. הניגודים בונים למעשה את השיר ומשמעותם להציג את הניגוד שבין חיי האב והבן ותחושת ההערצה שיש לבן כלפי אביו. אני לא כמוהו, לא אוכל להיות כמוהו.
גם לצבעים משמעות סמלית מנוגדת: עולמו של הבן מלווה בצבעים קרים המעבירים כפור (קור), ואילו הצבעים שבהם מתואר עולמו של האב הם צבעים חמים – חום וחום.:נוסף לכך מופיעים בשיר צבעים נושאי מטונימיות בשירה מילה כמו: ריהוט- מסמלת תרבות חיים וסוג של בית שבו אנשים חיים. הרחוב מייצג את הסביבה ואת השכונה. הבית הוא היציבות המשפחתית והבטחון והפה את המשמעות הריקה, הלב ההולם נותן קצב למעשי האדם ותכנים.
שימוש בפעלים עולמו של האב מתואר באמצעות פעלים רבים:מאופיין ע"י עשייה האב
חקק חייו, האב רהט ביתו, נשם עם אלוהיו, צמח
מרחוביו, שתק וכד'.
מאופיין גם ע"י השתייכות (לבית, לרחוב, לדת, למסורת).
לעומת ריבוי הפעלים בעולמו של האב, בולטת היעדרותם בעולמו של הבן. עולמו של הבן מתוארים במשפטים חסרי נשוא (פועל) שיוצרים תחושה של אזלת-יד, אי עשייה. הפעלים היחידים המתארים אותו, מציגים אותו כדברן
– המכביר במילים בעוד שליבו שותק.
הבן מאופיין בארעיותו. הוא עיט חולף, אין לו מקום אחד שהוא שייך לו.
סיכום השיר הדובר בשיר מתגעגע לעולם האבות המתואר בשיר. זהו עולם שאבד. עולם המסורת של האב. הנוסטלגיה בשיר הוא לעולם שהיה ואיננו עוד.
העולם של האב יציב ומשמעותי בגלל שהוא קשור למסורת. העולם של הדובר (הצעיר) הוא עולם ריקני, חולף, זמני. הצעיר מקדיש את חייו ליוםיום לעניני השעה ומבתק את עצמו מהמסורת.

_________________
בברכה,
יהודית מליק-שירן

טלפון: 077-5270395
נייד: 052-2331389
אינטרנט: www.bat-or.com


08 פברואר 2012, 19:19
פרופיל אישי אתר
הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ הודעה אחת ] 


מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד


אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה

חפש:
עבור ל:  
cron
Powered by phpBB © phpBB Group.
Designed by Vjacheslav Trushkin for Free Forums/DivisionCore.
מבוסס על phpBB.co.il - פורומים בעברית. כל הזכויות שמורות © 2008 - phpBB.co.il.